עגילים בתנוך האוזן

כן, גם "עגילים רגילים" הם פירסינג! כל ניקוב של העור על מנת לענוד עגיל הוא סוג של פירסינג, וכדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר באופן הבטוח ביותר צריך לעשות אותו בצורה נכונה.

לכן גם חור ראשון בתנוך (כמו גם חור שני, שלישי, ורביעי) מומלץ מאד לעשות במחט ולא באקדח או בקליפס (המכונה לפעמים "השיטה האמריקאית"). עגילים בתנוך הם הפירסינג הנפוץ ביותר בעולם: כמעט לכל ילדה או אשה יש חורים באוזניים, וגם לגברים רבים יש עגיל באוזן אחת או בשתי האוזניים.

איך עושים עגילים בתנוך?

הדרך הנפוצה ביותר היא ע"י קליפס המכניס בכוח עגיל חד-למחצה לתוך התנוך. כאמור, הדרך הזו אינה מומלצת. פירסר מומחה יסמן את מיקום החור באופן מדויק, יחזיק את המקום באמצעות מלחציים, וישתמש במחט חלולה על מנת לנקב ולהכניס את העגיל. תתחדשו! יש לכם (עוד) חורים באוזניים.

מאיזה גיל מומלץ לעשות חורים באוזניים?

למרות שבתרבויות שונות נהוג לחורר את אוזני הבנות כבר בבית החולים או בגיל צעיר מאד (לפעמים שלושה חודשים או שנה), אנחנו ממליצים לחכות לפחות לגיל 6. צורך האוזן משתנה בזמן שהיא גדלה, ולכן במקרים רבים אוזן שנוקבה בגיל צעיר לא תשמור על חור במרכזה, והוא עלול להיות גבוה מדי או נמוך מדי. לניקוב חור שני, שלישי, וכן הלאה אנחנו ממליצים לחכות לפחות לגיל 10, ועדיף לגיל 12, אלא אם האנטומיה של האוזן מאפשרת אחרת (על פי החלטת פירסר מומחה, וגם אז עדיף לדחות ל-12).

צריך לוודא שהילד לא נוגע בעגיל או משחק איתו, על מנת שהמקום לא יזדהם.

תהליך ההחלמה

ההחלמה של עגיל בתנוך היא החלמה קלה, למעשה הקלה ביותר מבין רוב סוגי הפירסינג. אבל אין זה אומר שצריך להתייחס אליה בקלות ראש. מדובר בחור חדש בגוף שעובר בו מוט מתכת, והמקום עלול להזדהם, להיקרע, ולפתח תגובות אלרגיות. טיפול נכון וענידת עגילים מתאימים הן במהלך ההחלמה והן לאחריה יבטיחו את בריאות החור למשך שנים, ויקטינו את הסיכוי לזיהומים ולאלרגיות.

חשוב מאד לא לסובב את העגיל במהלך ההחלמה. בניגוד לאגדה האורבנית, אין שום סיכוי שעגיל ממתכת ידבק לעור, ואין צורך לסובב את העגיל על מנת שלא ידבק. סיבוב העגיל מפריע מאד להחלמה, פוגע בתעלת העור העדינה ההולכת ונבנית בתוך החור, ועלול לגרום לזיהום המקום.

מומלץ לחכות כשלושה חודשים (ולא שישה שבועות) לפני החלפת העגיל על מנת שהחורים יחלימו כראוי. כדי שהחורים לא יסתמו יש לענוד עגילים צמודים או חישוקים קטנים כל הזמן (גם כשישנים) במשך השנה הראשונה.

עגיל שני ושלישי במחט . פירסרית: לירי יער

עגיל שני ושלישי

עגיל שני ושלישי באוזן דומים מאד לחור הראשון. כל עוד מדובר בתנוך ולא בסחוס, הניקוב קל וההחלמה מהירה ופשוטה.

חשוב מאד לשים לב למיקום החורים, כדי שניתן יהיה לענוד עגילים בצורה נוחה. אנשים שאינם מנוסים לפעמים מנקבים נמוך מדי, גבוה מדי, או קרוב מדי לחור הראשון. כיוון שאנחנו אמורים לענוד את העגילים להמשך חיינו, חשוב לתת תשומת לב למיקום המדויק של החור.

לעתים התנוך ארוך, כך שניתן לנקב גם חור רביעי או חמישי שאינו בסחוס. אם מגיעים לסחוס, זה כבר עגיל הליקס תחתון.

רגישות לניקל

רגישות לניקל, הנקראת לפעמים "רגישות למתכת", היא תופעה נפוצה למדי – כ-10% מכלל האוכלוסיה. היא נובעת בין השאר מחשיפה מוגברת לניקל. מי שפיתח אלרגיה לניקל יהיה רגיש באופן קבוע, אם כי לפעמים הרגישות עשויה לרדת או לעלות. ניקל היא מתכת המצויה בחלק ניכר מהמתכות המשמשות לעגילים: היא נמצאת בפלדה בלתי מחלידה המשמשת לעגילים פשוטים, בחלק מסוגי הזהב הלבן, ולעתים גם בכסף. זו אחת הסיבות שאנחנו ממליצים לעשות עגילים במחט, עם עגיל טיטניום, ולא באקדח.