הדרך הנכונה לעשות פירסינג היא ע"י מחט חלולה. שתי מחטים נפוצות בשימוש: מחט עירוי (ונפלון), שבה המחט מוקפת בצינורית פלסטיק, ומחט ללא צינורית.
כאשר משתמשים במחט עירוי (ונפלון), קל להכניס את התכשיט באמצעות הצינורית. כאשר משתמשים במחט פירסינג חלולה רגילה, בד"כ נהוג להשתמש במוט קטנטן וסטרילי, הנכנס לתוך המחט ומחובר מצדו השני לתכשיט. שתי השיטות מהירות מאד, וגורמות לכאב מינימלי ולטראומה מינימלית לרקמה.
ישנם לא מעט שמחוררים את האוזניים ע"י אקדח עגילים, או קליפס חד-פעמי (המכונה לעתים "השיטה החדשה" או "השיטה האמריקאית"). השיטות האלה אינן אידאליות, מהסיבות הבאות:
- אקדח עגילים לא ניתן לחיטוי רציני (קליפס מגיע סטרילי). כשמנקבים במחט משתמשים רק בציוד סטרילי.
- החוד של העגיל באקדח קהה, ובקליפס מעט יותר חד אבל עדיין קהה. זה עלול ליצור יותר טראומה לאוזן בזמן הניקוב. במקרה של ניקוב הסחוס הסכנה גדולה באופן מיוחד.
- הסוגר של עגיל הניקוב בקליפס או באקדח עלול לצבור לכלוך בקלות (במיוחד סוגר פרפר, אבל זה נכון במידה רבה גם לסוגר מסוג כובע), והדבר עלול לגרום לזיהום החור החדש, ולכל הפחות לפגוע בהחלמה. כשמנקבים במחט, יש להכניס עגיל מסוג לברט עם חלק אחורי שטוח (פרט לסוגי פירסינג שאינם מתאימים לעגיל הזה, ושם יש שימוש בתכשיטים יעודיים).
- האורך של עגיל הניקוב באקדח או בקליפס אינו ארוך, ולרוב מצמידים את הסוגר לאוזן. האוזן נוטה להתנפח לאחר הניקוב, וזה עלול להביא לכניסת ראש העגיל או הסוגר שלו לעור, תוך יצירת חור גדול, כאב, ולעתים אף זיהום.
- עגיל הניקוב באקדח הוא לעתים קרובות עגיל מפלדה בלתי מחלידה (סגסוגת הדומה במידה מסויימת לנירוסטה). הפלדה הזו מכילה ניקל, וחלק גדול מהאוכלוסיה (עד 10%) רגיש לניקל. ניקוב בעגיל כזה עלול לפעמים לגרום לחשיפת יתר לניקל, ויצירת אלרגיה לניקל (שלפעמים קוראים לה בטעות "אינפקציה"). אלרגיה לניקל נשארת בד"כ להמשך החיים, ומונעת את השימוש בעגילים זולים. כשמנקבים במחט ומשתמשים בעגיל מטיטניום הסיכוי ליצירת אלרגיה בשלב הניקוב זניח.
- לעתים קרובות הוראות הטיפול שמקבלים מהאדם שעשה את הניקוב אינן נכונות, ועלולות להזיק ולפגוע בהחלמה. במיוחד הדבר נכון למיתוסים כמו שצריך לסובב את העגיל (זה דווקא פוגע בהחלמה) או לנקות בחומרים קשים כגון מי חמצן או אלכוהול, הפוגעים בתאים המתחדשים ומעכבים את ההחלמה.
- לעתים קרובות מי שעושה את העגיל בדוכן בקניון או בחנות תכשיטים אינו מנוסה מספיק, ולא מקדיש מספיק תשומת לב למיקום המדוייק של החור. פירסר מומחה יקדיש תשומת לב למקם את החור בצורה הטובה ביותר.
- עובי המוט של עגיל הניקוב באקדח או בקליפס דק יותר, והדבר דווקא מקשה על ההחלמה ועלול לגרום לקריעה של החור או למתיחתו והפיכתו לפס במקום נקב עגול ויפה. במקרה של ניקוב הסחוס (הליקס, טראגוס) עובי דק מדי עלול לגרום ללחץ גדול יותר על המקום, ולהתפתחות גולה (שלפעמים נהוג לכנות בטעות "אינפקציה"). העגיל שמכניסים בפירסינג הוא בעובי האידאלי.
- פירסר אחראי ילווה את תהליך ההחלמה באופן מקצועי, וניתן יהיה להתיעץ איתו במקרה של בעיה.
