נזם – עגיל באף

נקודה קטנה ומנצנצת או חישוק מגניב – נזם הוא אחד העגילים העתיקים, היפים, והאהובים ביותר בעולם ובישראל. כבר בספר בראשית מסופר על נזם שעבד אברהם מעניק לרבקה:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית כ"ד כ"ב).

ניתן לענוד נזם נקודה או חישוק. ענידת עגיל באף נפוצה כיום ברוב חלקי החברה, ומקובלת מאד בקרב נערות, צעירות ומבוגרות, וגם בקרב גברים לא מעטים.

איך עושים נזם?

הדרך הנכונה לעשות נזם, כמו כל פירסינג, היא באמצעות מחט חלולה. הפירסר ימקם את החור במיקום המתאים לעגיל שבסופו של דבר מעוניינים לענוד. לעגיל חישוק החור יהיה בד"כ נמוך במעט מאשר לעגיל נקודה. חשוב תמיד להתחיל עם עגיל נקודה ולא עם חישוק, כיוון שחישוק מקשה על ההחלמה ועלול לגרום להופעת בועה (גולה) על הנקב או בסמוך אליו.

איזה נזם ניתן לענוד בתקופת ההחלמה?

מיד לאחר הניקוב הפירסר יכניס עגיל נקודה. ישנם שני סוגי עגילי נקודה: עגיל נזם מפותל, ועגיל לברט (מוט עם חלק אחורי שטוח). חשוב מאד שיהיה מרווח מספיק לנפיחות (נפיחות קטנה היא טבעית ונורמלית) כדי שהעגיל לא ילחץ על החור. אם משתמשים בנזם עם פיתול, חשוב שהנפיחות לא תגרום לחלק המפותל להיכנס לתוך החור וללחוץ עליו מבפנים, מה שעלול לגרום להופעת גולה. לכן פירסרים רבים משתמשים בעגיל מסוג לברט. יתרון נוסף בעגיל לברט הוא שהפיתול לא יכול להסתובב ולבצבץ מתוך האף.

עובי הנזם

על מנת לאפשר את ההחלמה של החור חשוב שלא לענוד עגיל דק מדי. העובי המומלץ לעגיל ראשוני הוא בד"כ 1 מ"מ (18g). פירסרים רבים משתמשים בעגיל בעובי 0.8 (20g). עובי כזה יכול להיות סביר אך ורק אם הוא לא לוחץ על דפנות הנחיר (במקרה של חישוק), או על החור (במקרה של נקודה צמודה מדי). עובי של פחות מ-0.8 מ"מ עלול למתוח את החור ולגרום לו להפוך במשך הזמן לחריץ, ולכן אינו מומלץ.

למה לא אקדח?

ניקוב נזם באמצעות אקדח עגילים אינו מומלץ מסיבות רבות. עגיל הניקוב בד"כ לא חד מספיק, ולכן הטראומה לעור עלולה להיות גדולה יותר. מצד שני, הוא עדיין חד, ולכן הוא עלול להפריע ולפצוע את מחיצת האף. קשה לדייק במיקום הניקוב. מבנה העגיל באקדח לנזם הוא ללא סוגר אלא על ידי הרחבה בקצהו, בצמוד לחלק החד. מצד אחד ההרחבה אינה מספיקה לעתים קרובות למנוע את נפילת העגיל, ומצד שני היא עלולה להכאיב כשמוציאים את העגיל ומחליפים אותו. כיוון שעגיל הניקוב אינו נוח, יש נטייה לבצע את ההחלפה לפני תום ההחלמה (וללא כלים מתאימים), וההוצאה כואבת ופוגעת בהחלמה. בנוסף, לעתים קרובות יש נפיחות לאחר הניקוב, ועגיל הניקוב, כמו גם העגיל שבד"כ מחליפים אליו עלול להיות לא מתאים ולגרום להופעת גולה באזור החור.

חשוב מאד להקפיד לא לענוד נזם מהמתכת כסף בזמן ההחלמה (למרות שגם לאחריה הוא לא מומלץ). כסף עלול להשחיר, ותחמוצת הכסף עלולה להיכנס לתוך החור ולהפוך למעין "קעקוע" בצורת סימן אפור מסביב לחור.

מיקום החור

הפירסר יתאים את מיקום החור לאנטומיה הספציפית של האף שלכם. במקרה שהכוונה היא לענוד חישוק לאחר ההחלמה הפירסר ימקם בד"כ את העגיל מעט נמוך יותר.

מתי אפשר להחליף לחישוק?

ניתן להחליף לעגיל חישוק לאחר תקופת ההחלמה, כלומר בדרך כלל לפחות שישה חודשים לאחר הניקוב. אם נוצרת גולה בסמוך לחור יש לחזור לפירסר ולהחליף לנקודה עד שהחור יחלים היטב.

תכשיטים לנזם אחרי ההחלמה

ישנו מגוון עצום של נזמים המתאימים לחור לאחר ההחלמה, מנקודה קטנה וסולידית לחישוקים גדולים ומרהיבים. חשוב לוודא שהנזם הוא מחומר באיכות גבוהה (טיטניום, זהב, וכו').

יש לי בליטה (גולה) בנזם. מה עושים?

כדאי מאד להתייעץ עם פירסר באופן אישי. בחלק ניכר מהמקרים גולה היא תוצאה של לחץ על החור, ונובעת מצלקת היפטרופית, שתיעלם כמעט תמיד כשיוסר הגירוי מהחור. גולה נפוצה במקרים של החלפה מוקדמת מדי לחישוק, או החלפה לחישוק דק מדי, ובמקרה הזה הפתרון הוא לחזור לעגיל מוט (נקודה, עדיף לברט).

במקרים מסוימים של עגיל נקודה עם פיתול בקצהו המרחק בין תחילת הפיתול לראש העגיל אינו מספיק, וכאשר יש נפיחות היא עלולה לגרום לכניסת הפיתול לחור, מה שגורם ללחץ על העגיל. במקרה הזה הפתרון הוא החלפה אצל פירסר לעגיל מתאים. וכמובן, חשוב להמשיך את הטיפול הרגיל: ספריי סליין פעמיים-שלוש ביום.

רוצים לראות איך עושים נזם?

אם יש לכן או לכם אומץ, בסרטון הבא מראים איך עושים נזם במחט. העגיל הוא עגיל לברט, עגיל מיוחד עם חלק אחורי שטוח. היתרון של לברט הוא שהעגיל לא יוצא בקלות, שאין חלק שעלול לבצבץ מהנחיר, ובעיקר שהוא מונע בעיות מסויימות בהחלמה ומקטין את הסיכוי להיווצרות גולה זמנית בתקופת ההחלמה.