*** המאמר אינו מהווה יעוץ רפואי. אנחנו ממליצים לפנות לרופא ולפירסר במקרה שיש חשש לזיהום. הנכתב הוא רק מתוך היכרותנו, ובאחריות הקורא בלבד ***
"יש לי אינפקציה בעגיל!" – מה עושים עכשיו?
בעיות בהחלמה של עגילים, בייחוד עגילים בסחוס, הם דבר נפוץ מאד. לרוב הדבר נובע מעגיל לא מתאים, מטיפול לא נכון, ובעיקר משינה על העגיל. ברוב המקרים זה לא זיהום (אינפקציה) ואפשר לפתור את הבעיה בטיפול נכון, ורק לעתים זו אכן אינפקציה (אינפקציה אמיתית בסחוס דורשת התערבות רפואית).
מה ההבדל בין דלקת לאינפקציה (זיהום)?
כותבת הפירסרית לירי יער, שהיא גם אחות (מיילדת) מוסמכת:
דלקת היא תגובה טיבעית ובריאה של הגוף לכל פגיעה בו: טראומה, פציעה, ניקוב. כל אלה פגיעות בשלמות הריקמה. הגוף מגיב: מערכת החיסון נכנסת לפעולה – מזרימה חומרי איחוי. פינוי תאים מתים. התגובה תגרום לריקמה להתנפח להאדים ולהתחמם. זוהי תגובה טבעית ובריאה של הגוף. לכן זה חשוב להתאים עגיל מספיק ארוך כדי לאפשר לריקמה להתנפח. כאן כדאי לטפל בסייליין 0.9% להחלמה.
זיהום כאשר נכנס מזהם לתוך הריקמה: חיידק, וירוס, פטריה – וגורם לנזק בריקמה בריא. כאן יופיעו תסמינים של זיהום.
חלק מתסמיני זיהום יהיו דלקת ונפיחות מוגברים באזור, רגישות וכאבים, הפרשות מוגברות ומוגלה, חום מהאזור הנגוע ועוד. כאן הטיפול יכלול משחה אנטיביוטית כמו סינטומיצין. במרשם רופא בלבד. ולא כל דלקת או אדמומיות ונפיחות משמעותה זיהום/אינפקציה, יש להתייחס לכך בהתאם באופן שבו ניגשים לטיפול.
מאחר וכך- סינטומיצין אינה מיועדת לטיפול קבוע בפירסינג. שימוש בסינטומיצין עשוי להקשות על החלמת פירסינג טרי ולהחמיר בעיות בהחלמה, ככלל: אין צורך באנטיביוטיקה כטיפול מונע ושימוש בה ללא המלצת רופא אינו מומלץ.
נפיחות
נפיחות קטנה היא דבר נורמלי בתחילת תהליך ההחלמה, וכל עוד היא מינורית, הכאב אינו גדול, והמקום לא מרגיש חם מאד בדרך כלל זה לא זיהום. במקרה כזה ההמלצה היא להמשיך לטפל בתמיסת סליין (מי מלח סטריליים בריכוז 0.9%, עדיף בספריי), ובמידת הצורך לעשות קומפרסים קרים באזור.
אם יש נפיחות גדולה, כאבים רציניים, והמקום מרגיש מאד חם אנחנו ממליצים לפנות לטרם, למיון, או לרופא אחר על מנת שיבדקו את המקום ויוודאו שאין זיהום. כדאי גם להתייעץ עם פירסר מומחה.
גולה
נפיחות בצורת גולה היא תופעה נפוצה בהליקס. גולה היא בדרך כלל אחת משתיים: צלקת היפרטרופית (נפוצה) או צלקת קלואידית (נדירה).
הגורם הראשי לגולה הוא גירוי של המקום בזמן ההחלמה, בדרך כלל כתוצאה מלחץ על החור.
נפיחות שגורמת לבליעת העגיל
במקרה של נפיחות הגורמת לבליעת העגיל בתוך העור מומלץ להגיע לפירסר מומחה או למרפאת רפואה דחופה, ואם יש נפיחות גדולה חשוב להבדק ע"י רופא כדי לשלול זיהום בסחוס.
שינה על העגיל
שינה על ההליקס החדש שלכם במהלך השנה הראשונה שלאחר הפירסינג היא כנראה הסיבה העיקרית להופעת נפיחות. הנפיחות מופיעה בדרך כלל בצורת גולה בצמוד לחור. הגולה נוצרת בדרך כלל כתוצאה מגירוי של האזור, בעיקר מלחץ על המקום. אם אתם ישנים על העגיל העגיל לוחץ על החור, והחור מגיב ע"י יצירה של רקמה צלקתית הנקראת "צלקת היפרטרופית". לשמחתנו אם תפסתם את זה בזמן רוב הסיכויים הם שהצלקת ההיפרטרופית תיעלם כשתפסיקו לישון על העגיל. אם אתם חייבים לישון על הצד הזה, אנחנו ממליצים לכם לקנות כרית טיסה או כרית מיוחדת לפירסינג ולשים את האוזן בחור של הכרית כשאתם ישנים.
עגיל לא מתאים
חלק לא קטן מהבעיות בהחלמה של הליקס נוצרות כתוצאה משימוש בעגיל לא מתאים.
חישוק הוא עגיל המתאים רק להליקס שהחלים, ובדרך כלל מעכב את תהליך ההחלמה הנורמלי. סיבה אחת היא שאם תתגלגלו עליו בלילה בטעות, חישוק יפעיל לחץ גדול בהרבה על החור יחסית לעגיל מוט. סיבה חשובה נוספת היא שבזמן הנפיחות הראשונית יש לחץ גדול יותר על החור אם עונדים עגיל חישוק כיוון שבאזור הפנימי של העגיל הלחץ על האזור הנפוח גדול יותר.
עגיל לא מאוזן
לפעמים עגיל ראשוני כבד או גדול מאד יכול לגרום ללחץ על החור, ואם העגיל גדול גם להצטברות הפרשות ולכלוך שקשה לנקות.
עגיל ניקוב של אקדח
לעתים קרובות אנשים עושים הליקס באקדח (או בקליפס, או "בשיטה החדשה" או "בשיטה האמריקאית") ומבינים רק לאחר מעשה שהדרך הזו אינה אידאלית כלל לניקוב הליקסים ועלולה לגרום לבעיות. עגיל הניקוב כולל לעתים קרובות סוגר שעלול לתפוס לכלוך ולא לאפשר ניקוי תקין של הפרשות מהחור.
בעיה נוספת היא שהסוגר עלול להיות לחוץ מדי, דבר שגורם לעתים די קרובות לבליעה של העגיל בתוך הנפיחות (במקרה כזה מומלץ להגיע לפירסר מומחה או למרפאת רפואה דחופה, ואם יש נפיחות גדולה חשוב להבדק ע"י רופא).
בעיה שלישית בעגיל ניקוב היא שבדרך כלל עובי המוט שלו הוא קטן מדי, ומוט דק נוטה לגרום יותר לגולות (צלקות היפרטרופיות) כתוצאה מלחץ מוגבר על החור.
